לידה משנה את החיים של שני ההורים. לצד השמחה וההתרגשות מגיעים לילות ללא שינה, אחריות חדשה, שינוי בזוגיות ולעיתים גם תחושה שהקרקע המוכרת זזה. כאשר המצוקה נמשכת ופוגעת בתפקוד, ייתכן שלא מדובר רק בתקופת הסתגלות קשה. גם אבות טריים עלולים לפתח דיכאון בתקופה שלאחר הלידה.

דיכאון אחרי לידה מזוהה בדרך כלל עם אימהות, בין השאר משום שהן עוברות היריון, לידה ושינויים גופניים והורמונליים משמעותיים. אלא שהמונח משמש גם לתיאור דיכאון המתפתח אצל אבות בחודשים שלאחר הצטרפות התינוק למשפחה. מחקרים ומטא־אנליזות העריכו כי התופעה עשויה להופיע אצל אחד מכל עשרה אבות בקירוב, אם כי השיעור משתנה בהתאם לאוכלוסייה שנבדקה, למועד הבדיקה ולהגדרה המחקרית.

אצל גברים אין בהכרח גורם אחד שאפשר להצביע עליו. בדרך כלל מדובר בשילוב של עומס רגשי, מחסור מתמשך בשינה, שינוי בתפקיד המשפחתי, לחץ כלכלי, קשיים בזוגיות ומיעוט תמיכה. היסטוריה אישית או משפחתית של דיכאון, חרדה או מצוקה נפשית אחרת יכולה להעלות את הסיכון. גם דיכאון אצל בת הזוג הוא גורם שראוי להביא בחשבון, ולכן נכון להתייחס לבריאות הנפשית של שני ההורים ולא לבחון כל אחד מהם בנפרד.

איך דיכאון עשוי להיראות אצל אב חדש

לא כל אב מדוכא נראה עצוב או מדבר בגלוי על ייאוש. אצל חלק מהגברים הסימנים הבולטים הם דווקא עצבנות, כעס, הסתגרות או התרחקות מהבית. אחרים משקיעים שעות רבות בעבודה, משתמשים יותר באלכוהול או מחפשים פעילויות שמאפשרות להם להימנע מההתמודדות. לכן קל לפרש את המצב כחוסר סבלנות, כחוסר עניין בהורות או כתגובה רגילה לעייפות.

סימנים אפשריים נוספים כוללים:

• מצב רוח ירוד, ריקנות או תחושת חוסר תקווה שנמשכים לאורך זמן.
• אובדן עניין בפעילויות שבעבר היו מהנות.
• עייפות חריגה שאינה מוסברת רק בלילות הקצרים.
• קושי להתרכז, לקבל החלטות או להשלים משימות יומיומיות.
• תחושת כישלון כאב, אשמה מוגזמת או מחשבה שהמשפחה תסתדר טוב יותר בלעדיו.
• ריחוק מבת או מבן הזוג, מהתינוק, מחברים ומבני משפחה.
• שינויים ניכרים בתיאבון או בשינה, מעבר להפרעות הצפויות בטיפול בתינוק.
• התפרצויות כעס, התנהגות מסוכנת או שימוש גובר באלכוהול ובחומרים אחרים.

סימן יחיד אינו מוכיח שקיים דיכאון. השאלות החשובות הן כמה זמן התסמינים נמשכים, באיזו עוצמה הם מופיעים ועד כמה הם פוגעים בעבודה, בקשר הזוגי, בטיפול העצמי ובהשתתפות בחיי המשפחה.

מדוע אבות רבים אינם מבקשים עזרה

הציפייה להיות החזק בבית

אבות רבים מרגישים שעליהם לתמוך בבת הזוג, להמשיך לעבוד כרגיל ולשדר שליטה. כאשר הם עצמם מתקשים, הם עלולים לראות בכך חולשה או כישלון אישי. מסרים חברתיים שלפיהם גבר אמור להתגבר לבד על קושי רגשי מחזקים את השתיקה ומרחיקים את האפשרות לקבל עזרה בזמן.

בושה וחוסר היכרות עם התופעה

מי שאינו יודע שדיכאון עלול להופיע גם אצל אבות עשוי להניח שהוא פשוט עייף, אנוכי או לא מתאים להורות. הבושה מתגברת משום שהתקופה שאחרי הלידה אמורה לכאורה להיות מאושרת. הפער בין הציפייה לבין החוויה האמיתית מקשה לדבר, בעיקר כאשר הסביבה שואלת רק לשלום התינוק והאם.

גם הסביבה עלולה לפספס את המצוקה. אב שמתפקד בעבודה או מטפל במשימות טכניות עדיין יכול להיות מדוכא. תפקוד חלקי אינו שולל קושי נפשי, וחיוך באירוע משפחתי אינו מעיד בהכרח שהכול בסדר.

מתי כדאי לפנות לבדיקה מקצועית

כאשר תסמינים נמשכים כשבועיים, מחמירים או מפריעים לתפקוד, מומלץ לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש. אין צורך להמתין לקריסה. שיחה מוקדמת מאפשרת לבדוק אם מדובר בדיכאון, בחרדה, בתגובה לעומס, בבעיה רפואית או בשילוב ביניהם.

שאלוני סקר יכולים לסייע בזיהוי ראשוני, אך הם אינם מחליפים אבחון. כדאי במיוחד ליזום בדיקה כאשר קיימת היסטוריה של דיכאון או חרדה, כאשר בת הזוג מתמודדת עם דיכאון אחרי לידה, או כאשר אין למשפחה רשת תמיכה זמינה. אפשר להעלות את הנושא גם במהלך ביקור רפואי שגרתי, אפילו אם האב הגיע מסיבה אחרת.

מה יכול לעזור

הטיפול מותאם לחומרת המצב ולצרכים של האדם. הוא עשוי לכלול טיפול פסיכולוגי, הדרכת הורים, טיפול זוגי או קבוצת תמיכה לאבות ולהורים חדשים. במקרים מסוימים רופא עשוי להציע גם טיפול תרופתי לאחר הערכה מסודרת. לצד טיפול מקצועי, חשוב לחלק מחדש את העומס בבית, לבקש עזרה מעשית וליצור אפשרות לשינה רציפה ככל שניתן. צעדים אלה אינם תחליף לטיפול בדיכאון, אך הם יכולים לצמצם חלק מהלחץ שמחריף אותו.

בן או בת זוג, חברים ובני משפחה יכולים לפתוח בשיחה פשוטה ולא שיפוטית. עדיף לומר ששמתם לב לשינוי ושאתם מודאגים, במקום להטיח ביקורת או לדרוש מהאדם להתאפס. אפשר להציע עזרה ממוקדת: לקבוע תור, להצטרף לפגישה הראשונה, לקחת משימה בבית או לאפשר כמה שעות מנוחה. התפקיד של הקרובים הוא לתמוך ולעודד פנייה לעזרה, לא להפוך למטפלים.

אם מופיעות מחשבות על פגיעה עצמית, פגיעה באדם אחר, אובדן שליטה או סכנה מיידית, אין להשאיר את האדם לבדו ואין להמתין לתור רגיל. יש לפנות מיד לעזרה רפואית דחופה או לשירותי החירום.

הורות חדשה אינה מחייבת להרגיש מאושר בכל רגע. הכרה בדיכאון אצל אבות אינה מפחיתה מחשיבות התמיכה באימהות; היא מרחיבה את המבט אל המשפחה כולה. ככל שמזהים את המצוקה מוקדם יותר ומדברים עליה בלי בושה, כך קל יותר לקבל טיפול ולחזור בהדרגה לתפקוד ולקשר.